:: תכשטי יהדות וקבלה| עבודת יד אומן|תכשיטי שביט| ::

חיפוש באתר

	מבצעים

בס"ד

פירוש לפסוקים הכתובים ע"ג תכשיטי שביט

"אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה"

המקור – משלי פרק לא פסוק י'

בכל ערב שבת מגיע הרגע שהכל נעצר , הזמן עומד מלכת,כל בני הבית עומדים ומכבדים את מי שעומד במרכז.

הקושי למצוא אישה טובה ,חרוצה,שיש בה את כל התכונות המכבדות אותה על בעלה וילדיה , כמו הקושי למצוא פניניה. מי היא אותה אשת חיל המדוברת? ובמה היא זכתה שהיא כל כך נדירה?

ראשי התיבות של חי"ל הוא: חכמה, יופי, לב (רגש). אשה שהיא גם חכמה, גם יפה וגם בעלת לב טוב היא אשת החיל המדוברת. אך בשביל לזכות באשה שכזאת אדם צריך להיות בעל זכויות רבות כי הרי

"רחוק מפנינים מכרה" - מכרה פנינים יותר קל למצוא מאשר את אותה אשת החיל!!

שלמה המלך שר שיר הלל לאישה הראויה, והוא מכנה אותה אשת חייל.
פרק ל"א במשלי כתוב על פי סדר אותיות האלף-בית. חכמים ראו בכתיבה כזו יתרון גדול: לספר שבח הקב"ה בכל האותיות כולן.ילקוט שמעוני: כשם שנתן הקב"ה תורה לישראל בעשרים ושתיים אותיות, כך הוא משבח הנשים בעשרים ושתיים אותיות!
רבים ומגוונים עיסוקיה של אשת החיל:פעילות חסד וסיוע; הוראה וחינוך; מסחר-יבוא ויצוא; יצור, חרושת ומלאכה ;דאגה לצרכי בני הבית; טיפוח עצמי; טיפוח צרכי הבעל, הגשמיים והרוחניים; ואפילו- מסחר בקרקעותֱ
אשה בת ימינו יכולה להזדהות ולשאוב כוח לפחות מחלקם של הדברים,לאמץ לה פסוק או שניים,ולראות בהם אידיאל לחייה ושאיפותיה.

"רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה"

המקור – משלי פרק לא פסוק כט'

נשים רבות הראו כוחן והצליחו ואת עלית בכל מעשיך על כל הנשים שקדמו לך.

"רבות בנות עשו חיל " איך יכול להיות שרבות בנות עשו חיל ? הרי אמרנו שאשת חיל היא נדירה יותר ממכרה פנינים ומעלתה מיוחדת במינה. התשובה לשאלה היא "ואת עלית על כולנה". נכון ישנם נשים רבות.

יש נשים חכמות,יש נשים יפות,יש נשים בעלות לב טוב, אבל את "עלית על כולנה"!!

זאת היא מעלתה של אשת החיל, נכון שיש נשים חכמות, יפות ובעלות לב טוב אבל אשה שיש בה את שלושת המעלות ביחד

היא היא אשת החיל שעולה מעל כולן!

"וזכרת את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל"

המקור – דברים פרק ח' פסוק 18 ומתוך ברכת המזון

אחת ממצוות העם היהודי אותו כל יהודי מצווה לקיים.

פסוק המסביר את הצלחתינו בעזרת האל.

והפירוש הוא כך, שצריך כל אדם לידע שכל מאורעותיו וכל מעשיו הכל הוא בהשגחת השם יתברך, והוא הנותן לו במחשבתו לעשות כל מה שהוא עושה, וכמו שנאמר "וזכרת כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל", ותרגם אונקלוס "ארי הוא יהיב לך עיטא למקני נכסין", נמצא שאין לאדם להתחרט על שום דבר שעשה, כי הוא היה כך על ידי רצון הבורא יתברך שמו, ואם הוא מתחרט נמצא שאינו מאמין שהכל הוא בהשגחת השם יתברך, על כן הם נקראים רשעים, כי לא כן הוא, אלא הכל הוא על פי רצון העליון חוץ מיראת שמים.

"בן פורת יוסף בן פורת עלי עין"

המקור – בראשית פרק מט פסוק כב'

מקור התפילה בן פורת יוסף הינו בברכה שנתן יעקב ליוסף בנו.

הכוונה הטמונה בברכה זו : לשמור על בני ישראל מפני עין הרע שידוע כאחד מהאלמנטים האנרגטיים החזקים המשפיעים על האנשים בפגישה בין איש לרעהו .

רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר: כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי, ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי. (רבי יוחנן שהיה יפה תואר, היה יושב בפתח המקווה של הנשים כאשר הן טבלו בנהר . אמר: כשעולות בנות ישראל ובאות מן הטבילה, תראנה אותי, ואז יהיו להם ילדים יפים כמוני. אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מעינא בישא? (שאלו חכמים את רבי יוחנן, אינך מפחד מעין הרע של הנשים שיסתכלו עליך?) אמר להו: אנא מזרעא דיוסף קא אתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא, (ענה לחכמים רבי יוחנן, אני צאצא של שבט יוסף שלא שולטת בהם עין הרע). ומסבירה הגמרא את המקור המקראי לכך: דכתיב: בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. ואמר רבי אבהו: אל תקרי עלי עין אלא עולי עין. רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא: וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם - אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם.

"אנא בכח "

אנא בכח הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, ובכמה קהילות גם בתפילת קבלת שבת לפני תפילת ערבית של שבת. מוצא הפיוט בחוגי המיסטיקנים של ימי הביניים.

הפיוט הוא למעשה תפילה המורכבת משבע שורות שכל אחת מהן מכילה שש מילים. לפי המסורת הקבלית, מרכיבים ראשי התיבות של מילים אלה (אב"ג ית"צ, קר"ע שט"ן ...) את השם בן מ"ב אותיות - אחד משמותיו של אלוהים, כפי שהם נזכרים במסכת קידושין בתלמוד הבבלי.

העיקרון החשוב ביותר שחכמת הקבלה באה ללמד אותנו הוא שלכל אדם הכוח להסיר את אי-הסדר, את הכאוס, מן החיים שלו: כאב פיזי ונפשי, בעיות עם עצמו ועם הזולת, מחלות, אסונות ושאר דברים הנראים כחוסר מזל.

במאה הראשונה לספירה, רבי נחוניא בן הקנה, שהיה מקובל ותנא עצום, ידע שעתיד לבוא זמן שבו אנשים יאבדו את הרוחניות שלהם ולא ידעו מה לעשות עם צופני מדיטציה כמו שם בן מ"ב. מסיבה זו כתב תפילה שראשי התיבות שלה הן אותן אותיות, לפי סדר שם בן מ"ב, זוהי תפילת אנא בכוח. התפילה נקראת כך על שום שתי המילים הראשונות באותה תפילה

אָנָא בְכֹחַ, גְדֻלַת יְמִינֶךָ, תַתִיר צְרֽוּרָה (אב"ג ית"ץ)

קַבֵל רִנַת, עַמֵךָ שַגְבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ נוֹרָא (קר"ע שט"ן)

נָא גִבוֹר, דורְֹשֵי יִחוּדֶךָ, כְבָבַת שָמְרֵם (נג"ד יכ"ש)

בָרְכֵם טַהֲרֵם, רַחֲמֶי צִדְקָתֶךָ, תָמִיד גָמְלֵם (בט"ר צת"ג)

חֲסִין קָדוֹש, בְרוֹב טוּבְךָ, נַהֵל עֲדָתֶךָ (חק"ב טנ"ע)

ָחִיד גֵאֶה, לְעַמְךָ פְנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָתֶךָ (יג"ל פז"ק)

שַוְעָתֵנוֹ קַבֵל, וּשְמַע צַעֲקָתֵנוֹ, יוֹדֵע תַעֲלוּמוּת (שק"ו צי"ת)

כיצד עובד צירוף האותיות של "אנא בכוח"?
כל צירוף מתוך 7 הצירופים יכול לקחת אותנו לרמת אנרגיה אחרת. כל צירוף הוא מעין חיוג של קוד סודי שמחבר אותנו לתדר, או לערוץ של זרימת אנרגיה, ברובד אחר.

כל אחד מבין 7 התדרים שולט על דברים שונים בתוך המציאות שלנו, אותם נפרט להלן. כמו כן, כל אחת מ - 7 רמות האנרגיה שולטת גם על אחת מן האנרגיות של אחד מ - 7 כוכבי הלכת. מכאן שתפקיד התפילה הוא להשתחרר מן האשליה של מציאות חמשת החושים. חמשת החושים מדווחים לנו דיווח שגוי לגמרי לגבי טבע המציאות ורוב הבעיות שלנו נובעות מן הכבלים שבקיומם אנו מאמינים, ובגלל אמונה זו אנו ממשיכים לטעות בחיינו שוב ולשוב ולהיכנס לבעיות חוזרות ונשנות.

בספר "שער הכוונות" כותב האר"י הקדוש מצפת שבלי תפילת "אנא בכוח" לא יכול האדם לעלות למדרגות רוחניות של מדיטציה או תפילה ולכן כדאי להשתמש בתפילת "אנא בכוח" כל בוקר, בין הדברים הראשונים שהאדם עושה. הכוח של שם בן מ"ב, המופיע בכל תפילה חשובה בסידור התפילה היהודי, הוא הבסיס של כל אפשרות והזדמנות שלנו לעלות לעולמות רוחניים יותר גבוהים ולשלוט על הזרימה של השפע בחיים שלנו מן השורש. מכאן שיש לומר את תפילת "אנא בכוח" בכל בוקר, כפי שהאר"י אומר לנו, כדי להשתלט ולשלוט ולעלות מעל האשליה של העולם הגשמי, מעל האמונות שלנו, מעל המגבלות שלנו ולהיות מסוגלים לפרוץ למודעות חדשה על מנת שהיום הבא יהיה יום שונה לחלוטין מכל הימים שקדמו לו - וכמובן, בצורה טובה יותר.

"10 הספירות"

עץ הספירות הינו מערך אנרגטי סכמאתי שהועבר לבני האדם בתחילת העידן כדי שתהיה לנו הבנה בסיסית על הכוחות הפועלים בבריאה. עץ הספירות משול למפה, אך בניגוד למפה ארצית שמראה מרחב, עץ הספירות הוא מפה של סוגי אנרגיות, אנרגיות שנמצאות בבריאה אחת בשנייה, כמו שיש באוויר שאנחנו נושמים תערובת של חמצן וחנקן, אבל הם נפרדים מבחינת ההרכב הכימי, כך הספירות סובבות בחלל הבריאה, כולם משולבות, אך נותרות נפרדות.

עץ הספירות הוא מפה אחת שיכולה לשמש להתמצאות בדברים רבים, מהבריאה כולה ועד למחשבה בודדת- כולם יכולים להיות מאופיינים בצורה כל שהיא דרך עץ הספירות.

לנו, כנשמות עץ הספירות חשוב כמייצג של חלקי הנשמה.

הדפדפן שלך אינו תומך במסגרות מוטבעות או שהוא מוגדר כעת כך שאינו מציג מסגרות מוטבעות.בעידן החומר, הנשמות חוות בצורה מפוצלת. הנשמה, כאנרגיה אין סופית חווה בו זמנית בכל גלגול, באין ספור עולמות שונים. העולמות הללו מיוצגים לנו על ידי עשר הספירות, כאשר כל אחד מהספירות מייצג לנו עולם חוויה שונה, אשר המלכות היא העולם החומרי הדחוס.

החלקים אינם מבודדים, בין חלקי הנשמה יש אין סוף של תשדורות, אלא נמצאים בתקשורת מתמדת,

כמו שהאיברים בגוף שלנו מחוברים על ידי מערכת העצבים שהיא מערכת התקשורת של הגוף שלנו- אלו הנתיבים שנמצאים בעץ הספירות. ישנם עשרים ושניים נתיבים כאשר כל אחד מהם משויך לאות אחרת באלף בית' העברי. כל אחד מהחלקים חווה מציאות שונה, כאשר החלק שחווה במלכות (הגוף הפיזי) הוא חווה את הסיכום של כל החוויות.

10 הספירות, מהכתר ועד למלכות מראות את 10 ההתגלויות, כל אחת מהספירות מייצגת מימוש מסוים של הכוחות הפועלים בבריאה (היסודות). הספירות הם הבסיס של הבריאה ובהם הנשמה חווה את המציאויות שלה.

הספירות מחוברות אל המספרים מכיוון והמספרים הם הפוטנציאלים שעליהם ממומשת היצירה של הנשמות, שהיא מיוצגת על ידי האותיות.

10 הספירות הם 10 צורות העבודה של האלוהים, כאשר כל ספירה מייצגת חוויה שונה לחלקי הנשמה שלנו, ובכך מושג גיוון רב בחוויה שלא היה יכול להיות מושג אם היינו חווים כנשמה שלמה.

מבחינתנו, חיוני לדעת את תפקידם של הספירות מהסיבה הפשוטה שהם שדות אנרגטיים שמשפיעים עלינו כל הזמן, ושאדם לומד מה משפיע עליו הוא יכול לבודד את האנרגיות שהוא רוצה להשתמש בהם ולהימנע מהאנרגיות שהוא אינו רוצה.

עשר הספירות מחולקות במגוון צורות שבאים ומראים לנו את מגוון הכוחות שנמצאים

ראשית, עץ הספירות מחולק לעולמות של נתינה (כתר, חכמה ובינה) שהם העולמות בהם נמצאים הפוטנציאלים, ותפקידם הוא לחלק את האנרגיות לשאר הספירות. ולעולמות של קבלה (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות) שהם מקבלים את האנרגיה מעולמות הנתינה ובהם החוויה היא יותר "ממשית" מאשר בעולמות הנתינה בהם החוויה היא יותר חסרת מימוש. בקבלה, עולמות הנתינה נקראים "ג' עליונות" ועולמות הקבלה נקראים "ז' תחתונות"

"ברכת הכהנים"

"כהנים מברכין לישראל, והקדוש ברוך הוא מסכים על ידם" (תלמוד בבלי, מסכת חולין).

ברכת הכוהנים נערכת במהלך התפילה. הכוהנים, צאצאי הכהנים משרתי המקדש, עומדים כשפניהם אל המתפללים ופניהם מכוסות בטלית, ומברכים את הציבור. הברכה כוללת שלושה פסוקים: "יְבָרֶכְךָ א-דני, וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר א-דני פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא א-דני פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: (במדבר, פרק ו')". החזן מקריא את שלושת הפסוקים של הברכה מילה במילה והכוהנים חוזרים אחריו. מכאן בא גם כינוייה של הברכה - "ברכה משולשת". הברכה נקראת גם "נשיאת כפיים", מפני שהכהנים נושאים בה את ידיהם לפנים, כשאצבעותיהם פסוקות באופן מיוחד.

כוחה של ברכה

הכוהנים הראשונים שבירכו את העם בברכה זו היו אהרון ובניו, על פי ציוויו של הקב"ה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר - דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם" (שם). חז"ל הקבילו את שלושת הפסוקים לשלושת האבות, וכן לשלוש הספִירות העליונות בתורת הסוד - חסד, גבורה ותפארת. עדות לעתיקותה של הברכה ולחשיבותה בעיני העם ניתן למצוא בשתי לוחיות כסף מגולגלות שנתגלו בירושלים במערת קבורה יהודית בת 2500 שנה; על הלוחיות נחרטו מילות ברכת הכוהנים, ונראה שהנקבר ענד אותן כקמע ואף לקח אותן איתו אל הקבר.

"למנצח בנגינות"

מזמורים מסוימים מתוך ספר תהילים, כגון פרקי "הללויה" ו"שיר המעלות", הוּשרוּ כנראה בבית המקדש כחלק מעבודת האלוהים. במזמורים אחדים מצוינים שמותיהם של כלי נגינה שליווּ את השירה. גם המילה "למנצח" נזכרת בתחילתם של כמה מזמורים, ויש הסבורים שמדובר בראש המקהלה השרה את המזמור.

כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש. וכהנה רבות בדברי חז"ל.

"כי מלאכיו יצוה לך לשומרך בכל דרכיך"

המקור – תהילים פרק צא פסוק יא'

שמירתם של מלאכי האלוקים עלינו בכל אשר נלך ונעשה.

כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, א"ר מאיר עשה אדם מצוה אחת מוסרין לו מלאך אחד, עשה שתי מצות מוסרין לו שני מלאכים, עשה מצות הרבה מוסרין לו מלאכים הרבה שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וגו', ולמה כדי לשומרו מן המזיקין שנאמר יפול מצדך אלף וגו'.

כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך ". אדם לא הולך לבדו, הוא מלווה כל הזמן בסייעתא דשמיא. האבות חיו כך. הם לא היו צריכים נסים על טבעיים בשביל להווכח שיש רבש"ע בעולם. הם לא היו צריכים קריעת ים סוף, הפיכת מים לדם, הבאת עשר מכות, כדי להווכח בגדלות האלוקית, כי הם ראו את זה יום יום שעה שעה. "על ניסך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת". אברהם הבין, שלא יכולה להיות מציאות בלי מקור חיות אלוקי, ולכן הוא שואל את עצמו 'מי בורא כל אלה?' הוא רואה בכל המציאות את גילוי הגדולה האלוקית. כך היה הגובה הרוחני של ההסתכלות של האבות.

מאמרים

מהי קבלה ומה היא מציעה

הרעיון המרכזי הוא-שאמת יש רק אחת, אך על פניו נראה שישנן הרבה אמיתות! בכל תולדות האנושות חיפש האדם את מקומו ביקום,מטרתו,מזלו,גורלו וכדומה. אט אט נולדו שיטות על שיטות, כמו האסטרולוגיה, נומרולוגיה, גרפולוגיה, קריאה בכף היד, וכו'.

מרתק ביותר למצוא בתורת הקבלה את רוב השיטות, חלקן גלויות ויש שפחות. כבר בספר בראשית ניתן למצוא את האסטרולוג הראשון-אברהם אבינו.

מעניין שאחד מספרי הקבלה היותר עתיקים, ספר יצירה, המיוחס לאברהם אבינו דן באסטרולוגיה, סודות האותיות, ספירות, האדם ועוד.

גדולי המקובלים שבכל הדורות רותקו מספר זה, עסקו בו ורבים מהם אף פרשו אותו תוך התייחסות נרחבת גם לנושאים אותם ציינתי.ביניהם ניתן למצוא את הראב"ד,הרמב"ן, האר"י, הגר"א ועוד.

בספר הזוהר ניתן למצוא את חכמת כף היד ואפילו חכמת הפרצוף(תיקוני הזוהר, זוהר חדש ובספרא דצניעותה) המפרטים שיטות לניתוחי אופי ואף רמזים על גלגוליו השונים של האדם.

ברבות השנים, הפכו רבות מהשיטות לנחלת הכלל ושאלות מהותיות החלו להעלם. רבים נכנסים לעולם המיסטיקה ונהנים כביכול מן המוכן, תוך התייחסות אכסיומית לקיים ומסתפקים בהסברים על אנרגיות,תדרים וכדומה. אך מי שעיניו בראשו, ראוי שיישאל מהיכן האנרגיות?!איך זה עובד?

לכל המתוודע לראשונה אל עולם הקבלה- זוהי פסגת המיסטיקה אותה ניתן לסווג לשלושה תחומים:האחד היא הקבלה העיונית, העוסקת בעיקר במעשה בראשית, והיא הבסיס של כל השיטות המיסטיות. השני-קבלה מעשית. והשלישי-קבלה נבואית.

ללא ידע בחלק העיוני אין אפשרות להבין את שני החלקים האחרים, כאשר חלק זה מכיל נושאים רבים כמו חלוקה והסבר על מבנה העולמות העליונים הקרויים אצילות, בריאה, יצירה, ועשייה, תורת עשרת הספירות, הפרצופים, וכו'.

הספירות הם הם התשתית עליהם מושתתת תורת הסוד. רוב כתבי הקבלה, המונים בסביבות שלושת אלפים ספרים, עוסקים בקבלה העיונית, ביניהם ניתן למצוא את הספרים היותר מוכרים, כמו הזוהר*, הבהיר וכדומה. כך גם לגבי הכתבים של רבי יצחק לוריא-האר"י הקדוש, וגדולי קבלה אחרים אשר ביארו יותר שיטות הלכה למעשה.

*על פי המסורת ספר זה חובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי שהיה מהתנאים ואחד מתלמידיו היותר מוכשרים של רבי עקיבא, אם לא המוכשר ביותר. את הספר חיבר עם בנו ר' אלעזר במשך 13 שנה במערה, בזמן בו הסתתרו מפני הרומאים. ספר זה נחשב לספר הקדוש ביותר לאחר ספר התורה(הזוהר הוא למעשה הסוד של התורה). ישנם המייחסים את הזוהר לר' משה די לאון, זאת על פי מחקרים הסוברים שהזוהר ניכתב בשנים 1280-1320 לערך בספרד. האיש המוסמך ביותר להכריע על מקור הזוהר עקב חקירתו מלפני מאות שנים הוא ר' יצחק מעכו, הקובע באופן חד משמעי שהספר ניכתב על ידי ר' שמעון בר יוחאי.

יובן למעיין בנאמר לעיל שהקבלה העיונית מספקת תשובות למגוון בעיות שעולות לעוסק בלמידת השיטות העוסקות בחיפוש אחר פתרונות לענייני גורלות ומזלות ומהווה מסגרת להבנת הקבלה המעשית וכמו כן להבנת הקבלה הנבואית, כמו ר' אברהם אבולעפיה* העוסק בקבלה מעשית נבואית דרך ומתוך הקבלה העיונית. עם זאת, בעיון מעמיק בקבלה העיונית אפשר לראות גם בכתבים הנ"ל הרבה עניינים מעשיים, כאשר הם לא פוסחים כמעט על שום נושא חשוב במיסטיקה ובמחשבת ישראל וכוללים נושאים כמו אסטרולוגיה, נומרולוגיה ועוד.

עם חלוף הדורות הזרמים העיוניים העמיקו בחקירות על גבי חקירות, בהסתעפויות הרבות הקיימות בשיטות הקבליות וכך צמחה ספרות ענפה, בה אפשר למצוא נושאים רבים המפורטים היטב ומלמדים בדרך רמיזה את השיטות הקבליות, ורק מעטים מצליחים להבין נכונה את כוונותייהם.

קבלה מעשית עוסקת בשיטות שנועדו לעורר בעולמות עליונים כוחות מסוימים, דרך שימוש בשמות, לחשים, קמעות, סמלים, קריאת כף יד, חכמת הפרצוף, אסטרולוגיה, מדיטציה ועוד. כח מרכזי בקבלה העיונית, מעשית והנבואית הוא-האותיות, כך שיש כבר קשר שקוף בין הנומרולוגיה לגימטריה המופיע בכל הספרות הקבלית.

*ר' אברהם אבולעפיה- אחד הדמויות החשובות ביותר מהעוסקים בקבלה הנבואית. בכתביו העביר לנו מסורות חשובות ביותר, וניראה שאילולא הוא הרבה ממסורות אלו לא היו עימנו כיום. חלק גדול מכתביו לא הודפס עקב החשש בפרסום כתביו הדנים באמנות הסוד והבאת האדם למצבים מדיטטיבים עמוקים. המתנגד הגדול ביותר שלו היה ר' שלמה בן אדרת שחי בשנים 1235-1310 הידוע כ-הרשב"א והיה הרב הראשי של ברצלונה. הרשב"א ממש נילחם באבולעפיה דרך מכתבים בהם ביקש להוקיע את משנתו של אבולעפיה. מכיוון שהרשב"א היה המוביל בדורו, הוחרמו כתבים של אבולעפיה על ידי הממסד הדתי. דבר זה פגע באופן קשה ברבי אברהם אבולעפיה ועל כן רשם את האיגרת הידועה, הקרויה-וזאת ליהודה. ההתנגדות החריפה כאשר הצטרף אליה המקובל הגדול, רבי יהודה חייט, ומקובל נוסף, רבי יוסף שלמה דלמדיגו. חרף התקפות אלה, השפעת אבולעפיה על הקבלה אמורה הייתה להיות זניחה או לא להיות כלל!

למרבה הפלא צוטטו מכתביו של אבולעפיה על ידי הרמ"ק ורבי חיים ויטאל בספרו שערי קדושה בפרק הרביעי. לאחר שהחיד"א נתן את תמיכתו באבולעפיה החלו המקובלים לקבל יותר ויותר את משנתו וכתביו החלו להופץ. את מסורותיו העביר באופן מדויק ביותר וכיום אין ספקות לגבי אמינות שיטותיו, למרות שחלקן נחשבות למסוכנות.

בכתביו ניתן למצוא חומר ביוגראפי רב, מה שהקל על ההיסטוריונים בחקר אחר דמותו המרתקת של אבולעפיה. מתוך כתביו אפשר ליצור את דיוקנו של אבולעפיה, ונקבל אדם כנה מאוד שהיה בעל השראה.

ר' אבולעפיה נולד בשנת 1240, ובתאריך העברי בשנת 5000, כלומר בתחילת אלף חדש,שזהו פרט אליו ייחס חשיבות.

תלמידו החשוב ביותר, היה רבי יוסף ג'יקטילה, שהפך לאחד המקובלים החשובים ביותר באותה תקופה, והוא בעל יצירת המופת "שערי אורה", ספר שהיה לאחד מהספרים הבסיסיים בקבלה ולאחד החשובים מהם.

שיטתו של אבולעפיה מבוססת על השיטה של ספר יצירה, ולטענתו השיטה המבוססת על 22 האותיות גבוהה יותר מהשיטות המבוססות על עשר הספירות. אין ספק שהוא הכיר היטב את ספר יצירה ושחלק מחיבוריו הם בהשראת ספר זה. אבולעפיה מעיד בעצמו על ההשפעה של ספר יצירה עליו, וכותב שספר זה היה נקודת מפנה בחייו. אבולעפיה שם דגש על השפה העברית כשיטה להשגות רוחניות, ואין ספק שכתביו הם אוצרות יוצאי דופן של חכמת האמת.

במכתב שרשם אבולעפיה, הוא כותב שחיבר 26 ספרים הקשורים לסודות ו-22 ספרים הקשורים לנבואה. רוב הספרים שהודפסו מציגים רעיונות קבליים,עמוסים בגימטריאות ומציגים שיטות להגיע

להשגות רוחניות.

סוד המרכבה

בספרו שערי אורה כותב המקובל רבי יוסף גיקטלייא - "כלל גדול, דע כי אמת עצם הבורא יתברך איננה מושגת לזולתו ואין בכל המוני מעלה יודע מקומו כל שכן עצם אמיתותו הלא תראה מלאכי מעלה מה הם אומרים (יחזקאל א') ברוך כבוד ה' ממקומו – בכל מקום שהוא. ואם עליונים כך תחתונים על אחת כמה וכמה אם כן כל אותם העניינים שאנו קורים בתורה כגון יד ורגל, אזן ועין ושאר כל כיוצא בהם מה הוא. דע והאמן כי כל אותם העניינים אף על פי שהם מורים ומעידים על גדולתו ואמיתותו אין כל ברייה יכולה לדעת ולהתבונן מהות אותו הדבר הנקרא יד, רגל ואוזן וכיוצא בהם ואם אנו עשויים בצלם ודמות אל יעלה בדעתך כי עין בצורת עין ממש או יד בצורת יד ממש.

ודע והבן שאין בינו ובינינו דמיון מצד בעצם והתבנית אלא כוונת צורות האיברים שבנו שהם עשויים דמיון סימנים עניינים סתומים עליונים שאין הדעת יכולה לדעתם אלא כדמיון זיכרון. יי יתברך רצה לזכותנו ברא בגוף האדם כמה איברים נסתרים ונגלים בדמיון סימן למעשה המרכבה. סוד עמוק מסתרי המרכבה והוא שיש לך לדעת כי במרכבה העליונה מסודרים סביב סביב, ע' שרים והם כלולים ליודעין הסודות בסוד סדר הצורה הנקראת אדם"..

מה היא אם כן המרכבה?
בחזון יחזקאל מתוארים העולמות השונים אותם עובר יחזקאל במעשה המרכבה. גדולי המקובלים דרשו בסודות המרכבה. גם דבריו של המקובל רבי יוסף ג'קטלייא המובאים כאן מדברים על כך שצורת האדם (מתוך ארבעת פני ה') צופנת בחובה סודות נסתרים הקשורים למעשה המרכבה.
למה הכוונה?
מחקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות מעלים ידע עתיק בנוגע לפרופורציות הייחודיות הקיימות בגוף האדם. פרופורציות אלו היו ידועות מזה עידנים רבים. אנשי הרנסאנס ידועים כגון דה וינצ'י וויטרוויוס חקרו את הפרופורציות האלו. התנ"ך מגלה לנו שנוצרנו בצלם ה' אלא שאין הכוונה לכך שדמותנו דומה לדמות האל בצורה פיזית כפי שמספר ר' יוסף ג'קטלייא. גוף האדם והמערכים האנרגטים שלו חובקים בתוכה את כל סודות הקיום לא רק לטבע הגשמי אלא גם לממדים העליונים. הפרופורציות של גוף האדם מכילות את הערך המתמטי הידוע בשם "חתך הזהב" - Phi. ערך זה מהווה את הבסיס לכל הקיום (מדובר במספר אין-סופי העובר את ממדי הקיום השונים ומתגלם כערך גיאומטרי בכל הקיום בטבע). מספר זה מתגלם לא רק בגוף האדם אלא גם בטבע כולו ובבריאה כולה.

מגן דוד תלת מימדי
אחד המערכים האנרגטים הנוצרים ממידות גופו של האדם הוא המגן דוד התלת ממדי. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מגלים שמבנה זה חובק בתוכו את הסוד של כל ההרמוניות המוסיקליות. כאשר מתוך סוד ההרמוניות המוסיקליות ניתן להוציא את כל חוקי הפיזיקה. הנביאים הראשונים ידעו זאת כמו גם גדולי המקובלים. שימוש במבנה זה משמש למעבר בין ההרמוניות וממדי הבריאה השונים (במוסיקה יש 12 צלילים כאשר הצליל ה-13 מעביר אותנו לאוקטבה הבאה ששוב מורכבת מאותם 12 צלילים רק באורך גל שונה), סוד זה מצוי במילה תהו ובהו.

תנועה ומנוחה
אחד המקורות בקבלה מדבר על כך שתהו ובהו הוא הד. אם ניקח את האות הראשונה והאחרונה במילה תהו נקבל את האות ת"ו. אם ניקח את האות הראשונה והאחרונה במילה ובהו נקבל את האות ו"ו . ביחד נקבל את האות תו – צליל או ראשי תיבות של תנועה ומנוחה. תדר. הגימטרייה הקטנה של הת"ו נותנת לנו את המספר 1 האותיות הנותרות בתוך המילה תהו ובהו נותנות לנו את הערך 12. כלומר גם המילה תהו ובהו טומנת בחובה את סוד ההרמוניות המוסיקליות. המקובלים תיארו זאת כ"שירת ההיכלות". סודות מבנה זה רבים מספור והידע העומד מאחורי נוסחאות אלו שימש את יודעי הח"ן בלימודיהם ובמסעותיהם בממדי הבריאה השונים.

רשב"י מדבר בספר הזוהר על ארבעת פני האלקים בתארו את מעשה המרכבה - פני אדם, פני שור, פני נשר ופני אריה. רשב"י מסביר ואומר שמדובר בסמלים או ב"חותם המלך" בלבד כהגדרתו. הצורה הגיאומטרית המושלמת היחידה בעלת ארבע פנים היא אמנם הטטרהדרון- המשולש התלת מימדי. כוכב הטטרהדרון – המגן דוד התלת מימדי משקף את האיזון בין חומר ורוח ובין הזכרי והנקבי. אנשים רבים ברחבי העולם משתמשים כיום בצורה זו בטכניקות מדיטטיביות שונות על מנת להתחבר לאהבה ללא תנאי- הרצון לתת ללא הרצון לקבל.

היום הראשון של הבריאה

מי אנחנו

בשנים האחרונות ישנה נהירה המונית אחר חיפוש האמת. הסמלים בתכשיטים שלנו באים להסיר את מעטה החשכה מעל עיניו של מחפש האמת. אם כן, מהי האמת וכיצד ניתן להגיע אליה מבעד למעטה האפלה? לשם כך יש צורך לפתור חידה קטנה והיא השאלה: מי או מה אני? פתרונה של שאלה זו מוביל לדרך הגדולה של ידיעה מוחלטת של האמת בכל דבר ודבר.
מאחר ואנו דוברי עברית הבה וניקח את הפסוק הראשון בספר בראשית- "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ והארץ הייתה תהו ובהו וחושך על פני תהום".

השאלה היא מהו ה"תהו ובהו"? רוב האנשים מתייחסים אל התהו ובהו כאל מצב כיאוטי, חוסר סדר. אולם כתוב שהארץ הייתה חושך על פני תהום- כלומר חלל ריק ואפל- כלום. פתרון החידה טמון במילה עצמה ובצליל שלה. חיזרו על המילה "תהו ובהו". מדובר בצליל שחוזר על עצמו-הד, תהו ובהו- ת"ו- צליל- תדר- תהו ובהו- ת"ו- תנועה ומנוחה. תהו ובהו- תב"ה- תו-צליל. מעניין לראות שהאותיות הראשונות והאחרונות במילים תהו ובהו יוצרות את האותיות תו ו- וו כלומר שוב את המילה תו.

תנועה ומנוחה - תדר
כאשר אנו באים לבדוק ממה עשוי החומר אנו מגיעים למולקולות ומשם לאטומים. אטומים מורכבים מחלקיקים הנעים במהירות אדירה אחד מסביב לשני וכאשר מדענים בודקים ממה עשויים חלקיקי האטום הם מוצאים אורכי גל (תדרים) שונים. כדי להסביר בצורה הפשוטה ביותר מהו תדר חישבו על תנועה ומנוחה שחוזרת על עצמה. האוזן האנושית שומעת כ- 30 עד 16000 רטיטות (תנועות ומנוחות בשניה) התדרים במהירויות השונות יוצרים את הבדלי הצליל. למעשה הכל עשוי מתדרים. אפילו החומר כפי שכבר הוזכר. כלומר, כל מה שקיים כולל מהותנו וגופנו עשויים מתדר. זוהי הסיבה לכך שהאלהים מדבר בתהליך הבריאה "ויאמר", וזו הסיבה שאנו קוראים לכל הקיים בשם "דברים" מלשון דבור.

אהיה אשר אהיה
הרמז הבא לגבי מי או מה אני ניתן בספור על משה ההולך במדבר ורואה את הסנה הבוער. בימי קדם האמינו ששמו של אדם משקף את מהותו - ומשה שרוצה לדעת את מהותו של האל האחד שואל אותו לשמו, ואלהים עונה לו "אהיה אשר אהיה". משה הבין בדיוק את תשובתו של האל: אבל מתוך הבנה שבני ישראל לא יבינו את עומק תשובתו של האל הוא שואל אותו: וכשבני ישראל ישאלו אותי לשמך מה אומר להם? האל עונה למשה ואומר לו תאמר ש"אהיה" שלח אותך. גם תשובות אלו סולפו במהלך השנים ומשמעותן עוותה ונשכחה. האל אומר למשה בשפה פשוטה: שמי "אהיה אשר אהיה" כלומר אני עומד להיות הדבר שאני עומד להיות. אמור לבני ישראל שזה שעומד להיות שלח אותך. כעת התבוננו סביבכם ב"דברים" המקיפים אתכם. מהו הדבר היחיד שודאי בבריאה ושהוא קבוע? התשובה היא השינוי. לא קיים דבר שנשאר ביקום בצורתו לנצח. כל מה שקיים משתנה ונמצא בתנועה. אם התדר שלובש את כל הצורות של כל הדברים יעצר ותנועתו תיפסק כל היקום יעלם והבריאה תחדל.

היה הווה יהיה - שם האלוהים
לכח שיצר את הכל אין שם. הוא תדר משתנה ולכן הוא חסר צורה או הגדרה. י.ה.ו.ה למשל הוא פשוט המחזוריות של הזמן היה- הווה- יהיה או ההתהוות של התדר לצורותיו המשתנות. הערך המספרי של מילה זו הוא 26 וזהו המספר של המחזוריות של היקום למשל. התכשיטים שאנו מייצרים מסמלים את התבניות הגיאומטריות שיוצר אותו תדר בהתפתחויותיו השונות. התדר הזה לבש גם את דמותך. אתה הבורא בדרגת התפתחות מסויימת. בצלם אלהים. במשך אלפי שנים קמו אנשים שהגיעו להכרה זו. חלקם נצלבו, חלקם עונו ונרדפו ובמקרה הטוב הוחרמו. אלו הבאים מהחשיכה מסתירים מהאדם את האמת לגבי מהותו על מנת לצבור כח מכיון שכאשר האדם יודע שאלוהים לבש את דמותו אין לו צורך בדברים חיצוניים או במורים חיצוניים או אנשי דת שישמשו כמתווכים בינו לבין אל "חיצוני". הבדיחה הקוסמית מוצאת את ביטויה בכך שרבים מהאנשים שנוהים אחר דתות לא מאמינים בכלל בקיומו של האל מאחר והם מאמינים בדבר חיצוני ומסירים מעצמם כל אחריות לגבי חייהם.

עלמא דשיקרא

כאשר אברהם מקבל את דבר האל נאמר לו "לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך" כלומר לך מארצך (החיצוניות הרחוקה ביותר) ממולדתך (החיצוניות הקרובה יותר) ומבית אביך (החיצוניות החברתית גיאוגראפית הקרובה ביותר). לך לך כלומר לך לתוך עצמך מכיון שאתה האל ולכן כל התשובות והכוונות אמורות להגיע מתוך עצמך. זו הסיבה לרעיון האהבה ללא תנאי- כאשר אדם אחד שונא את השני הוא שונא את עצמו מאחר והכל אחד. אנשים העוסקים בתרגול רוחני חווים גם אנשים נוספים ולעיתים את כל היקום כולו מאחר והם חווים את התדר האחד. התורה אוסרת על תופעת התקשור (ידעונים ומנחשים) מאחר ואדם המחפש תשובות במקורות חיצוניים "בוגד" באלוהי שבו. זו הסיבה שהעולם מכונה ביהדות "עלמא דשיקרא" - כלומר עולם השקר ואצל ההודים הוא מכונה "מאיה" כלומר אשליה. הטיבטים שואפים להגיע למצב של חוסר קיום על מנת להתאחד עם הבורא. גם רעיון התדר קיים בכל התרבויות החל מה"תהו ובהו" ביהדות ועד לצליל ה"אום" אצל ההודים.
בשנת 1949 נתגלו בנאג חמאדי שבמצרים כתבים עתיקים המיוחסים לישוע באחד הקטעים פונה ישוע לתלמידים ושואל אותם מהו סימנו של ה"אב" בהם? כלומר מהו סימנו של האל בהם? ועל כך הוא משיב להם "תנועה ומנוחה הוא". התכשיטים שלנו מייצגים את הצורות שלובש התדר הראשוני שקיים בכל דבר ודבר. התדרים של תכשיטים אלו מהווים אמצעי ריפוי והבנה רב עוצמה.
מאמר 4 : מודל המשואה- לאבחון וייעוץ בכוח האותיות והשמות בקבלה ובנומרולוגיה

המאמר הבא מומלץ עבור צבור המטפלים בנומרולוגיה ובקבלה, במטרה ליצור ולקבל- "תבנית עבודה": נרחבת, ממוקדת ומהימנה ככל האפשר.תבנית זו מבססת, באמצעות כמספר דרכים ושיטות מתחום המיסטיקה, את תהליך זיהויה ואפיונה של הנפש הניצבת לנגד עיניו של היועץ, ביחס למכלול: הוויותיה, קשייה וקוויי המתאר הפרטניים של אישיותה . ייחודיות הפקת התועלת מן השיטה, באה לידי ביטויה בצורה ובדרך בה- הפונקציות המיסטיות השונות, המשמשות בתהליך האבחון והניתוח- "מבצעות ביקורת איכות" האחת על גביי ולגביי רעותה, כשע"י כך הן- מאשרות ומחזקות- "כבניין רב קומתי", פקטורים כאלה ואחרים במערך מסגרות עולמו של מקבל ההכוונה, לצד אפיוניו ותכונותיו המנטאליות. שלב ההיכרות ואפיון המצב הקיים- א' בשלב זה נשתמש בנומרולוגיה בסיסית, על מנת לגלות ולאבחן את מהות וסגנון חייו ועולמו של האדם. נמצא מהו מספר שביל גורלו- וזוגיותו של האדם כלומר נזהה מי הוא- "הטיפוס הנומרולוגי" הניצב לנגד עינינו?שלב ההיכרות ואפיון המצב הקיים- ב' נבצע מיפוי כולל של האדם ע"פ כוח האותיות שבשמו ובשמות הוריו; יסודות הטבע שבשמו, תנועות ועיצורים; האותיות נותנות הטון שבשמו; פתיחות וסגירות האדם ע"פ יחס אותיותיו השונות; מהות וצביון: הרבדים אשר בפנימיותו, לצד "תיקוניו השונים" במהלך חייו- מל"ך וכולי.שלב ההיכרות ואפיון המצב הקיים- ג' בשלב זה נבחן ונאבחן את- "הלך הרוח" של אותו מקבל הייעוץ, אשר למולנו. כלומר, ננסה למדוד מהו אותו "המזג האנושי- ברמת האוויר", השורה על האדם... באמצעות גלגל המזלות האסטרולוגי, נזהה בנפשו אלמנטים- ותכונות, כגון: רגשנות ופגיעות (מים), פזיזות וחוסר שיקול הדעת (אש), חומרנות ללא הפגנת רגישות כלפיי מקורביו (אדמה) או שכלתנות לצד רוחניות המצויות בדו קיום- באישיותו. שלב ההיכרות ואפיון המצב הקיים- ד' דרך נוספת וחשובה לא פחות לאפיון הלך הרוח המנטאלי מאופיינת ע"פ עונת השנה אשר אליה הינו "מתחבר" (חורף/קיץ בלבד). לדוגמא: נפש אדם המוקסמת והולכת שבי אחר הקיץ הינה ע"פ רוב: מלאת חיוניות, שמחת חיים, ססגונית ברוחה, אוהבת אדם, בעלת חוש- הומור משופע ומפותח, נהנתנית ולעתים דיי קרובות- פזרנית ונדיבה, חמימה ומכניסת אורחים, מינית, קלילה, הרפתקנית ותרה אחר ריגושיםוכדומה; לעומת זאת רוחו של אדם המבכרת את עונת החורף, מצביעה על עצמה כרוח: אינטימית יותר, לעתים מכונסת בתוך עצמה ומתבודדת, מאוימת וחרדה, חסרת חיוניות ואנרגיה, עצובה ופגיעה, רגישה ורגשנית,שאיננה ספונטאנית ואימפולסיבית ומקבלת את החלטותיה בשיקול דעת-מרבי ע"פ רוב וכולי. שלב ההיכרות ואפיון המצב הקיים- ה' בשלב זה נבחן מה היא- "השנה הנומרולוגית", בה מצויים כעת חייו- של האדם?... כאשר על פיה, נבחן את האפשרויות הגלומות למיצוי- הפוטנציאל ולהתמרה שבעולמו בזמן ההווה. אזי ובהתאם, גם, לנשקף- מן השנה הנומרולוגית הנתונה, נתווה את ההכוונה ומתן השם הייעודי.ניתן גם לבחון את מספר הבית או הבניין ומספר הדירה בהם שוכן האדם. שלב- "הסיבה"- הצלבת המידע בשלב זה, נמזג בין כל הנתונים שצברנו בשלבי ההיכרות הקודמים (א'-ה'); נוודא שקיים אימות של כל אחד מן השלבים ביחס למשנהו, נגבש את שלל המסקנות הסופיות ביחס למהות ואופי חייה של נפש האדם שלמולנו- לאפיוניה וכפועל יוצא של הללו, נגדיר לעצמנו: מהו אותו "תוואי הדרך" הנשקף אל נגד עינינו, ברובד "פונקצית הצורך" שבאדם, לשם הכוונתה והנחייתה לקידום עולמה, בפגישת הייעוץ?... שלב "התוצאה/ההתרה"- בחירת השם כעת, ניקח את שמו הקיים של האדם ונבצע בו "תהליך מיפוי" אשר בו-נאתר ונזהה את אותן "האותיות המעכבות" בתהליכי חייו ובמקביל, ננתח "אותיות תורמות" ליכולתו להמשיך ולשרוד במצבו הנתון.את אותן- "האותיות התורמות" נשמר על גביי דף נייר, אחת לצד השנייה. "לאותיות המעכבות- ניתן גט"... כעת, נחפש "אותיות- המשלימות" את אותם החסכים הקיומיים, השאיפות והכמיהות שבנשמת אותו האדם. לאחר שבחרנו- "באותיות החיוניות" עבור- צמיחת והתפתחות האדם, ננסה להרכיבן יחד עם אותן- "האותיות –התורמות" לחיפוש ויצירת שמות- חדשים, מתאימים ומלאי חיוניות;בסיום תהליך זה, משמות אלו, יבחר אותו האדם את השם האהוב עליו. בשפעת אהבה ומאורותמלבבי-אל נשמתכם.

עץ הספירות

לנו, כנשמות עץ הספירות חשוב כמייצג של חלקי הנשמה.

בעידן החומר, הנשמות חוות בצורה מפוצלת. הנשמה, כאנרגיה אין סופית חווה בו זמנית בכל גלגול, באין ספור עולמות שונים. העולמות הללו מיוצגים לנו על ידי עשר הספירות, כאשר כל אחד מהספירות מייצג לנו עולם חוויה שונה, אשר המלכות היא העולם החומרי הדחוס.

החלקים אינם מבודדים, בין חלקי הנשמה יש אין סוף של תשדורות, אלא נמצאים בתקשורת מתמדת,

עץ הספירות מורכב מאנרגיות מעגליות. המילה ספרה באנגלית מייצגת עיגול מושלם, ולמרות שהמושג ספירות מגיע מתוך מושג המספרים מ-1 ועד 0, שרואים את הספירות כמעגלים מגלים משהו חדש:

כדור הארץ הינו מעגלי, והוא מואר על ידי השמש, מה שגורם להופעת חלק מואר ולהופעת חלק חשוך בכדור הארץ. הספירות דומות מאוד לראייה זו, ולמרות שהם לא פיזיות, גם הם מוארות מכוח של אור מוחלט כשם שאנחנו מוארים על ידי השמש, לכוח הזה קוראים אין סוף, והוא המערך האלוהי שנמצא מעל למערכת עץ הספירות ומאיר את הספירות בשלושה כוחות בגוונים של אור מוחלט, המערך, כמו השמש מאיר רק חלק אחד של הספירות, אך בניגוד לכדור הארץ- הספירות לא מסתובבות סביב עצמן, ולכן יש חלק שמואר תמידית וחשוך תמידית. לחלק המואר של הספירות קוראים הצד הקמור ולצד האפל של הספירות קוראים צד קעור, השמות האלה ניתנים בגלל שהספירות שמדומות לכדורים תמיד מצוירות כאשר הצד המואר של הספירות פונה קדימה, והחלק של הכדור שפונה כלפי המסתכל נקרא הצד הקמור בעוד הצד הפונה נגד נקרא צד קעור, מלשון קערה. בכל ספירה יש את שני הכוחות ולנו יש את הבחירה מאיזה תדר למשוך, האם מהמואר או מהחשוך.

עשר הספירות מחולקות במגוון צורות שבאים ומראים לנו את מגוון הכוחות שנמצאים בבריאה.

הקטבים

עץ הספירות מייצג לנו בצורה טובה את מושג הקטבים. הקטבים הם ספירות שעובדות על תדרים דומים.

בקוטב אחד האנרגיה משתלבת, בעוד כאשר קוטב אחד וקוטב שני נפגשים אנרגית נוצר קונפליקט שיכול להסתיים בזרימה וביצירת קו אמצע או בניגוד שיכול ליצור דיניות וקושי, הכול תלוי במודעותו של האדם.

ישנם שלושה קטבים בעץ הספירות- קוטב הימין, שמייצג את התדר השורר בצד הימני של עץ הספירות, קוטב השמאל, שמייצג את התדר השורר בצד השמאל של עץ הספירות

וקוטב האמצע, שהוא לא בדיוק קוטב, אלא שילוב ומיזוג של שני הקטבים.

קוטב הימין, מורכב מהספירות חכמה, חסד ונצח, מייצג את הכוח הרגשי והנותן. קוטב הימין משויך לערך חיובי (מספרים שנמצאים מעל המספר 0) והם נמצאים במצב של עודף אנרגטי תמידי, תמיד יש להם אנרגיה והם תמיד נותנים את האנרגיה לצד המקבל, שהוא הקוטב השמאלי. קוטב הימין מייצג את הרכות בבריאה, את ההרחבה, חוסר המיקוד ואת המין הזכרי. בקוטב הימני של עץ הספירות אמנם יש אנרגיה רבה אך אין בו יישום כלל. בקבלה, שמו של קוטב הימין הוא צד החסדים, וזאת בגלל הרכות הרבה שיש בקוטב זה. צד הימין משויך ליסודות מים ואוויר, למוצרי חלב ולחומרים מסיסים

קוטב השמאל, מורכב מהספירות בינה, גבורה והוד מייצג את הכוח הדיני והמקבל. קוטב הימין משויך לערכים השליליים, (מספרים שנמצאים מתחת ל-0 כלומר המינוס) אך יש לציין כי אין זה אומר שצד השמאל שייך לצד האפל, כמו בכל ספירה וקוטב, הבחירה באיזה צד להיות, נמצאת בידי הנשמה הבוחרת.

בקוטב השמאל, בניגוד לקוטב הימין יש עשייה מתמדת, וכל האנרגיה הולכת לכיוון זה מיידית, ולכן קוטב זה זקוק להזנה אנרגטית תמידית, ואת ההזנה הזו מספק קוטב הימין. לקוטב השמאלי משויכים הכוחות העושים, הממוקדים, בקוטב השמאל יש את האינטלקטואל, ההיגיון והאגו. הקוטב השמאלי הוא הקוטב הנקבי המקבל, שמו של הקוטב בקבלה הוא צד הדינים וזאת מכיוון וקוטב זה הוא קוטב מדויק מאוד בעשייה, ללא רגש מה שמקשה על בני האדם, שידועים כיצורים רגשיים, להתחבר לקוטב הזה.

לצד השמאל משויכים יסודות האש והאדמה, למוצרי בשר ולחומרים חומציים

קו האמצע, המורכב מהספירות תפארת, יסוד ומלכות (גם הכתר נמצא באמצע אך הוא לא שייך להגדרה של קו האמצע) הוא אינו קוטב, אלא תוצאה של שני הקטבים, הוא מייצג את הפעולה השלמה, את המעגל השלם ואת הזרימה המוחלטת, אם צד הימין הוא הצד הנותן לשם נתינה, וצד השמאל מקבל לשם קבלה קו האמצע נותן כדי לקבל ומקבל כדי לתת, מה שיוצר איזון וזרימה נכונה.

בקו האמצע אין צדדים, יש הסתגלות, אך הסתגלות זאת אינה בעלת עמדה משלה, ולכן קו האמצע הוא קו שאין בו חוויה מאתגרת חיצונית, כלומר אם הקו הימין, האתגר הוא לקבל את קו השמאל וכך להפך בקו השמאל, בקו האמצע אין את זה, הוא חסר "עמוד שידרה" אנרגטי ואינו עומד בפני עצמו, הוא תלוי בקטבים האחרים כדי להתקיים, ואם אחד מהקטבים נעלם הוא הופך להיות הקוטב הנגדי לו.

האנרגיה שבו אינה ימנית או שמאלית אלא אנרגיה פרווה שמתאימה גם בימין וגם בשמאל. אך החוויה שבה מתאימה לכל, ולכן גם אין התפתחות בקוטב הזה.

עץ הספירות גם מחולק לרמות- שהיא חלוקה ספירות שמשויכות לחלקים שונים של הנשמה, זה דומה למושגים של חלוקת הנפש איד, אגו, ואלטר אגו של הפסיכולוגיה. כך גם הנשמה מחולקת לשלוש רמות-

רמת הנשמה- הספירות חכמה, בינה ותפארת. מייצגות את רמה המפקחת, רמת הנשמה מקבילה לאינטואיציה. ברמה זו יש את האנרגיות הפוטנציאליות שמועברות לרמות הנמוכות יותר ליישום.

רמת הרוח - הספירות חסד גבורה ויסוד. מייצגות את "האני המודע", את רמת המחשבות והמודעות. רמה זו באה לעבד את הפוטנציאלים המגיעים מרמת הנשמה לפני שהם מגיעים ליישום ברמה הבאה.

רמת הנפש- נצח הוד ומלכות. מייצגות את התת מודע, למרות שאנחנו חיים ברמה זו. זאת הרמה השלישית- השלילית, ברמה זו, הניתוק מהאור הגבוה הוא הגדול ביותר ולכן הכוח של הספירות האלו הוא שלילי בעיקר, מה גם שהספירות הללו הן הדחוסות ביותר ולכן המודעות שבהם היא הנמוכה ביותר.

כאן הדגש הוא על יישום, עשייה. בקבלה לרמה זאת קוראים "עץ הקליפות" כאשר הקליפות באות לייצג את הגופים החומריים שלנו, שהם לפי הקבלה קליפות שהנשמה משתמשת בהם לחוויות החומר.

עשר הספירות נספרות בצורה מסוימת שמתארת את זרימת הכוח בין הספירות והסדר הזה נקרא "הברק האלוהי", והוא מייצג את הספירה המקובלת של הספירות.

ספירת הכתר - הספירה הראשונה במעלה היא ספירת הכתר, ספירת הכתר היא ספירה שנמצאת בראש עץ הספירות, היא מייצגת בתוך עץ הספירות את ההשגחה האלוהית, את החיבור אל האין סוף.

ספירת כתר מייצגת את המספר 1, היא ספירה של פוטנציאלים, והיא הספירה המזינה את כל עץ הספירות באנרגיה, אך האנרגיה של כתר היא אנרגיה גולמית, היא נמצא במצב שבו אין מה לעשות איתה, היא קיימת כ"יש" מוחלט, חסר הגדרה ושיוך. הכתר היא המפריד ומהגשר בין האין סוף לבין העולמות החווים, מכיוון והיא, כאור לבן יכולה "להתמודד" עם המוחלטות של האין סוף, ובו זמנית היא מעדנת את האנרגיה כדי שהעולמות החווים בבריאה יוכלו לקבל מהאור. אם עץ הספירות ממושל לעץ, כתר הוא הזרע והשורשים, כאשר אור-אין סוף הוא האדמה והמים המשקים את עץ.

הכתר עובד לפי הצבע הלבן שהוא השילוב של כל הצבעים.

היא מחוברת לצ'אקרת הכתר הנמצאת בקודקוד, והיא מחוברת לצליל "סי"

ספירת החכמה - הספירה השנייה היא ספירת החכמה. ספירת חכמה דומה לאב המחבק את ילדיו שהם הספירות בעולמות הקבלה. היא הספירה הראשונה שמקבלת את האור מהכתר. היא הספירה שלוקחת את האנרגיה שנמצאת בכתר ומתקבלת על ידה, ונותנת לו סדר והגדרה. כאן האור הלבן שהוא אנרגיה גולמית הופך לפוטנציאלים שניתנים לשימוש, כמו שיש לאדם 100 שקלים, הוא יודע שבכסף הזה הוא יכול לקנות דבר אחד או דבר שני או שני דברים אחרים. ההבנה הזאת שייכת לחכמה. בחכמה, כמשתמע משמה יש חכמה רבה, זו לא חוכמה אינטלקטואלית-מתמטית, אלא חכמה wisdom, שאפשר לקרוא לה הבנה. יש בה הבנה רבה ואופקים מורחבים ביותר. היא רואה את האופק ומה שאחריו ולכן היא גם משויכת ליכולות הניבוי השונות. היא קשורה לכל ההיבטים של היצירתיות הגאונית, ראיית דברים שאחרים לא יכולים לראות, כמו שאדם שיושב על הר גבוה יכול לראות דברים שאחרים שנמצאים בתחתית ההר לא יכולים לראות.

האנרגיה של הספירה הזו נמצאת בתנועה ספירלית חלזונית, כאשר האנרגיה מתקבלת על ידה מהכתר מתחילה לעבור בספירלה, ועד שהיא מגיעה למרכז היא מוגדרת. משם היא נשלחת לבינה.

החכמה עובדת עם קשת הצבעים השלמה וכל הגוונים נמצאים בה

היא מחוברת לצ'אקרת העין השלישית, והיא מחוברת לצליל "לה" ו"סי"

ספירת בינה, שהיא הספירה השלישית, דומה לאם הדואגת להזין את כל ילדיה שהם עולמות הקבלה. היא הספירה שמקבלת את הפוטנציאלים מהחכמה, ותפקידה לקחת את הפוטנציאלים ולתת להם מהות, כמו אותו אחד בדוגמא על חכמה שיש לו 100 שקל והוא בחכמה הבין שהוא יכול לקנות כמה דברים שונים, בינה נותנת לו את ההבנה מה הוא צריך, ומה יותר חשוב לו על פי סדר העדיפות שלו- זאת ההבנה שנותנת הבינה, כלומר היא נותנת מהות מדויקת לגבי דברים. בינה היא ספירה שרואה מתחת לפני השטח, את המכניקה של הפעולות. כמו שיש הרבה אנשים שמשתמשים במחשב ולא יודעים איך הוא עובד ולמה, יש אנשים שיודעים בדיוק מה כל רכיב עושה, ואיך לעבוד איתו, כך הבינה נותנת לאנשים לראות דברים מתחת לפני השטח. היא הספירה שמכילה בתוכה את כל המבנה והיציבות של הבריאה, כל חוקי היקום מגולמים ומיוצגים בספירה הזו. זאת הספירה שמביאה את כוח המחשבה הגולמי.

הבינה היא כמו מנסרה, שמפצלת את האור המגיע מהחכמה אל הקטבים בעץ הספירות- כאשר הגוונים הכחולים-ירוקים הולכים לקוטב הימין, הגוונים הסגולים והחומים הולכים לקו האמצע, והגוונים האדומים-כתומים הולכים לקוטב השמאל.

הבינה מחוברת למרכז הגרון, צבעה אינה מוגדר בגלל שהיא מכילה את כל קשת הצבעים, אך הצבע הדומיננטי שלה הוא כחול אדום והיא מחוברת לצלילים "סול" "לה" ו"סי"

הספירה הבאה היא ספירת החסד, היא הספירה שמייצגת את קוטב הימין המתרחב, החסד היא ספירה של אהבה רבה, היא ספירה שמייצגת את הכוח הנפשי שלנו, שאנחנו רותמים אותו כדי לעשות וליישם בחיים שלנו.

צבעה של ספירת החסד הוא כחול, מה שמראה לנו כי האהבה שיש בה היא אינה אהבה ארצית, אלא אהבה שמופנית כלפי הכול. ספירת החסד מייצגת את המיסטיקה והרוחניות המדיטטיבית, בדומה לילדי הפרחים, אך זו רוחניות חסרת מעש, רוחניות שמבטלת את הפיזי (בדומה לבודהיזם, שגם מקבילה לחסד), הביטול של הפיזי הוא רעיון חשוב שנמצא בחסד, מכיוון והיא אינה עוסקת בחומר וביישום, אדם המתחבר לספירת החסד, מבטל את הרצון לחוויה הפיזית, ושוקע באשליה כי החומר הוא קליפה ריקה וכל המהות האמיתית נמצאת בחסד, ראייה זו אשלייתית בגלל שהיא אינה שמה ליבה לחוקי היקום שהפיזי בעבורם היא במה עליה אנחנו מבטאים את השיעורים והתיקונים שלנו.

שלנו והיא מחוברת לצ'אקרות לב וגרון, צבעה כחול בוהק והיא מחוברת לצליל "פה" ו"לה"

הספירה הבאה היא ספירת הגבורה, ספירת הגבורה נמצאת מתחת לבינה והיא הספירה המייצגת את קו השמאל הדומיננטי ביותר, זו הספירה המדויקת ביותר, המצומצת ביותר, המעשית ביותר והכי חסרת רגש.

הגבורה היא ספירה המעשית, האחראית לכל הביצוע והיישום בבריאה. היא מקבלת את האנרגיה שלה מהחסד, והיא משתמשת בו לעשייה ממוקדת.

למרות שהאנרגיה של חסד היא רגשית בעיקרה, הגבורה יכולה להשתמש בה מכיוון והחסד מקרינה אהבה גבוהה, שאותה הגבורה מקבלת.

הגבורה מייצגת באדם את הכוח העושה, שמתמקד בדבר מסוים ועושה אותו, בלי שאלות. אך לרוב בני האדם, הגבורה היא סיוט, וזאת מכיוון והגבורה היא ספירה שאינה מקבלת רגש, ואם רוצים להשתמש בה צריך לעבור "טבילת אש" שבקבלה היא נקראת החרב המתהפכת, החרב המתהפכת מונעת גישה לגבורה בצורה המעשית, אם האדם מגיע עם מטענים רגשיים נמוכים, אך האדם עם הרגש הנמוך מקבל את התוצאה של הגבורה כספירה של אש, שהא קושי רב.

כאשר התיאולוגים הנוצרים הראשונים בנו את מושג הגהנום לפי ישוע הנוצרי, הוא לקחו מודל דומה לספירת הגבורה- עולם של אש שאלו המגיעים אליו סובלים, לא שדבר זה אומר שהגבורה היא ספירה של סבל, זו אחת הספירות המוארות ביותר בעץ, אך אלו המתחברים אליה ללא מיקוד נכון, סובלים. צבעה של הגבורה היא אדום, היא מחוברת למרכז הלב ומרכז הגרון והיא משויכת לצלילים "פה" ו"סול"

ספירת התפארת, היא הספירה שמייצגת את הנשמה השלמה, המאוחדת בעץ הספירות.

ספירה זו היא המייצגת של קו האמצע, היא מחוברת לרמת הנשמה שבאדם, והיא הספירה שמביאה לחיינו את האפשרות לעשות את צווי הנשמה.

ספירה זו אחראית לנושא הזכריות והנקביות מכיוון ותפקידה הוא להיות לשון המאזניים, ולכן כל החלקים שקשורים לנושא האיזון בין קבלה ונתינה, פסיביות ואקטיביות, נמצאים בספירה זו.

בתפארת אנחנו יכולים למצוא את החיבור שלנו אל האינטואיציה, ומשם אל העולמות הגבוהים יותר ואל ההדרכה הרוחנית שלנו.

ספירה זו מיוצגת על ידי הצבע הסגול, שהוא הצבע הגבוה ביותר בקשת הצבעים, אך היא אינה מקושרת למרכז העין השלישית באופן ישיר, היא משפיעה עליה, אך היא שולטת על מרכז הלב. מכיוון והיא נמצא במרכז של 4 הספירות החוות- חסד גבורה, נצח והוד, וכמרכז, יש לה את האפשרות להתחבר לכוח הרגשי שנמצא בכל אחד מהספירות הללו, מה שנותן לנו אפשרות בחירה, היא משויכת לצליל "פה".

ספירת הנצח, היא ספירה שכבר שייכת לרמת הנפש. היא ספירה שמייצגת את כל מה שנמוך וחסר יכולת בקו הימין, זו ספירה שיש בה את כל נושא הפחדים והרגש הנמוך. כל מה שקשור לאהבה של האדם את החומר נמצא בספירה הזו, היא הספירה שממלאת את לב האדם בתאבת בצע בגלל שהיא גורמת לו לרצות הכל. בנצח יש גם את נושא המשפחה, הבאת ילדים, מערכות יחסים. אך גם היא נותנת את האפשרות להיות תלוי, להרגיש צורך באחר, בגלל חוסר ביטחון וחוסר ערך עצמי מכיוון והנצח אומרת "תסתכלו על האחר" ואז אנחנו רואים בהם את כל החוסרים שלנו. צבעה כחול-ירוק, היא משויכת למרכז המין ומקלעת השמש ולצלילים "רה" ו"מי"

ספירת הוד, שנמצאת מול ספירת נצח, היא החלק השמאלי של רמת הנפש.

בספירת הוד אנחנו יכולים לראות את כל מה שקשור ליישום ארצי מדויק, ספירת ההוד מגבילה אותנו כדי שנהיה הכי מדויקים בנו ובמה שאנחנו רוצים להשיג.

אך מפה גם צומחת רעה, בגלל שאנחנו כל כך ממוקדים בעצמנו, מתנפח לנו האגו. ההוד עושה שימוש במחשבה ארצית- ההיגיון, שהוא לכשעצמו אינו דבר רע, אבל שהוא מבטל את השורש שלו (שנמצא בבינה ובגבורה), ואת ההבנה על המחשבה הגבוהה שהיא ה"אמא" של ההיגיון, אז האדם מתעמק רק בהוד, ורק בחומר.

ההוד מייצגת את קוטב השמאל המעודן, שאנחנו בחומר יכולים להתמודד איתו, וככזה, הוא יותר קל לנו, אך הוא גם פחות מדויק מהגבורה. הוד משויכת למרכז השורש, המין ומקלעת השמש, צבעה כתום עז והיא משויכת לצלילים "רה" ו"מי"

ספירת היסוד, היא הספירה הנמצאת במעלה המלכות, היא שייכת לרמת הרוח, והיא מייצגת את הפשרה בהתגלמותה. היא גם נמצאת בקו האמצע וגם ברמת הרוח שהיא רמת ביניים בין הנשמה לנפש.

יסוד היא ספירה של תיאוריות, היא עולם של מחשבה חופשית, ומשויכת לממד האסטרלי. היסוד קשור לכל נושא כוח החיים שלנו, הרצון לחיות, הנאות החיים. וככזה הוא משפיע על מרכז המין.

ביסוד אין יישום של ממש, כמו כל ספירה ששייכת לקו האמצע. מטרתה היא לקחת את ההבנות הגבוהות שנוצרות בחסד וגבורה, ולהזרים אותם לאדם במלכות במידה שהוא יוכל לספוג. צבעה של היסוד הוא תכלת, היא משוייכת לצ'אקרת המין ולצליל "רה"

ספירת המלכות, היא הספירה הסוגרת את עשר הספירות, היא מייצגת את מודעות החומר, את חוויות החומר ואת הביצוע כהלכתו. היא הסיכום ההפוך לכתר של כל הספירות. אם הכתר היא הסיכום ברמת הפוטנציאל, המלכות היא הסיכום ברמת המימוש. מלכות מייצגת את עולם החומר, את הגוף הפיזי ואת כל מה שהוא ארצי ופיזי. צבעה היא כתום-חום, היא משויכת ליסוד האדמה, לצ'אקרת השורש ולצליל "דו".